כשהייתי בגן, אחת האמהות הביאה עוגה כדי לחגוג לבתה יום הולדת. כמובן שהתחלתי את ריקוד השמחה שלי, שידעו שאני שמח! יום הולדת משמע עוגה. אז דקה לפני שהר הגעש התפרץ, הגננת פצחה בנאום יום הולדת והוסיפה כוכבית. ''לכל ילד מגיעה עוגה אחת''. אז עמדתי בתור לגן עדן, ולקחתי לי חתיכה, אבל זה לא הספיק לי. כל כך רציתי לאכול שוב את העוגה הזו. כמה רציתי? עד כדי שהלכתי הצידה, הורדתי את המשקפיים כדי שחלילה לא תזהה אותי ונעמדתי שוב בתור. עמדתי בידיעה שאני שלם עם ההחלטה הזאת ולקחתי לי בספק תחמנות ספק תמימות עוד עוגה. כל זה היה אז. היום אני מסתכל על הדברים קצת אחרת, היום אני מבקש שתיים מראש.